הידרותראפיה

רעיון השילוב בין הוראה מסייעת לבין הידרותראפיה נובע מתוך התפיסה ש"הפעולה היא הבסיס לחשיבה ושחשיבה היא פעולה מופנמת" (מונטסורי). גם תיאורית האינטגרציה הסנסורית (ג'ין איירס) עוסקת בקשר בין התחום הסנסורי-מוטורי לבין למידה ומתייחסת לתרומה שיש לחיזוק התפקידים הסנסו-מוטוריים בשיפור תפקודי למידה.

חווית המים הנה חוויה ראשונית ומכאן חשיבותה. המים מהווים כלי טיפולי מרגיע ומשחרר. הציפה והמרחב מאפשרים לילד לבצע תנועות שאינו מסוגל לבצע מחוץ למים. ההתנגדות של המים מחזקת את השרירים ותורמת לתחושה טובה אצל הילד.

ההתנסות המשותפת במים תורמת גם להסתגלות החברתית ולהפחת תוקפנות. הקפדה על דברי המאמן מחנכת להרגלי הקשבה תוך מיקוד והימנעות מהיסחי דעת.

שילוב ההוראה המסייעת עם ההידרותראפיה מאפשר לילד להתנסות במגוון רחב של התנסויות מוטוריות, תחושתיות, חברתיות ורגשיות שמהוות חלק בלתי נפרד מסיטואציות של למידה. ניתנת לילד הזדמנות לרכוש ולשפר כישורים הכרחיים בכל תהליך למידה. 

ההערכה של התקדמות הילד תעשה באמצעות בדיקת השיפור בתפקודו ב-4 תחומי מוכנות עיקריים: עיבוד חזותי, מודעות פונסובית, תיאום עין-יד ומיומנות פונולוגית ומוכנות לחשבון. בתהליכי ההוראה וליווי הילד בעבודתו יתקיימו מעקב והערכה גם של התייחסותו לעבודה, יכולתו לרכוש הרגלי עבודה נכונים, היכולת לשמור על קשב וריכוז לצורך תפקוד הולם וכו'.