ניצן - אגודה לקידום ילדים ובוגרים עם ליקויי למידה הפרעת קשב וקשיי הסתגלות ותפקוד
ניצן - אגודה לקידום ילדים ובוגרים עם ליקויי למידה הפרעת קשב וקשיי הסתגלות ותפקוד
חסר רכיב

ניצן אונים


מכון ניצן אונים נוסד בשנת 1988 ע"י אגודת ניצן ואגף השיקום במוסד לביטוח לאומי. הוא מייצג תפיסה חדשנית בארץ ובעולם בתחום האבחון, הטיפול והשיקום של בוגרים עם לקויות למידה, קשיי הסתגלות ותפקוד.   

פתח דבר 
בשנות ה- 50 החלה בארה"ב מגמה של התעניינות בטיפול ובמחקר בנושא ליקויי למידה.  בשנים אלה הייתה ע"פ המטפלים והחוקרים זהות בין המושג והגיל . האוכלוסייה שהתייחסו אליה הייתה אוכלוסיית הילדים בגיל בית הספר ובמיוחד ביה"ס היסודי.
לאחר כשני עשורים, כאשר בגרו הילדים לקויי הלמידה, התברר כי תופעה זו אינה "מחלה" החולפת עם הגיל, אלא לקות המקבלת ביטוי שונה במקצת בסיטואציות חיים שונות.
בישראל לא היה נהוג טיפול דיפרנציאלי בבוגרים עם ליקויי למידה עד ראשית שנות ה- 80. 
חלקה הגדול של אוכלוסייה זו לא טופל כלל, או שטופל בכלים המתאימים לאוכלוסיות אחרות כמו פיגור ומחלת נפש.
בעיקר הייתה חסרה תפיסה הוליסטית מגובשת שתציע דרך לטיפול במכלול הקשיים החוסמים את דרכם של בוגרים ליקויי למידה אל חיים משמעותיים ומספקים בתוך הקהילה.
בשנת 1988 התקבלה החלטה על ידי האגף לשיקום וסיעוד של המוסד לביטוח לאומי ואגודת ניצן להקים מכון כוללני שיענה על צורך זה. 


מהן מטרות המכון?
התכנית השיקומית היא כוללנית ומטרתה למצות את הפוטנציאל האישי, התפקודי, החברתי והתעסוקתי של כל בוגר:
  • מעבר מחיים תלותיים בהורים לחיים ברשות עצמם, תוך השתלבות בקהילה ויכולת לצאת לעבודה בשוק החופשי.
  • הקניית מיומנויות לשיפור התפקוד שיאפשרו השתלבות חברתית ועצמאות בחיי היום-יום.
  • סדנאות הכנה לעבודה בתחומים מגוונים, הקניית ידע חדש ושיפור מיומנויות קיימות בתחום המחשוב ובמידענות, באופן הממצה ככל האפשר את היכולת האינדיבידואלית של הפרט.
  • איתור והתאמה של תעסוקה הולמת, תוך שימת דגש על תעסוקה בשוק החופשי ובשכר רגיל המאפשרת קיום עצמאי ומציאת סיפוק בעבודה.

מה עושים במכון?
השהייה במכון נמשכת שנתיים בתנאי פנימייה, חמישה ימים בשבוע, במהלכם משולבים לימודים עיוניים, תוך הכנה לחיי עבודה והכוונה לתפקוד טוב יותר בחיי היום יום. בשעות הערב מתקיימת פעילות חברתית מגוונת הכוללת חוגים, מסיבות ופעילויות אחרות. גם פעילות זו מטרתה להכין את הבוגרים להשתלבות בקהילה.
במכון יש מקום ל- 21  חניכים. משך שהייתו המקסימלית של חניך במקום היא שנתיים. רוב החניכים ממשיכם בתום השנתיים לדור המשך בקהילה. 

לימודים
הלימודים העיוניים נערכים בקבוצות קטנות, תוך יצירת אפשרויות להשלמות אינדיבידואליות. השיעורים הנלמדים: הבנת נקרא, חשבון, גוף האדם, כתיבה שימושית, הדרכה מינית, אזרחות, הכנה לתעסוקה, תקציב, בישול ועוד. הלימודים מתקיימים בשעות היום והערב. 

הכנה לחיי עבודה
השנה הראשונה לשהות החניך במכון משמשת כסימולציה לחיי עבודה. הקניית הרגלי העבודה מתבצעת דרך כל תחומי הלימודים. במהלך תקופה זו החניך בוחן, יחד עם צוות המכון, את יכולותיו, קשייו  וציפיותיו ומגבש לעצמו פרופיל תעסוקתי בהתאם. בסוף תקופה זו נעשית החלטה משותפת ע"י החניך, משפחתו והצוות לגבי כיוון תעסוקתי ואז מתחיל החיפוש והתאמה של מקום עבודה ספציפי ע"י עובדת ההשמה. החניכים משולבים במקומות  עבודה רגילים בשוק הפתוח ומשתכרים בהתאם לתפקודם ולהשתלבותם בעבודה. לאחר הכניסה לעבודה,נמשך מעקב ליווי ע"י עובדת ההשמה וקבוצת התעסוקה. בשעות אחה"צ והערב החניכים העובדים ממשיכים להשתתף בשיעורי החובה ובפעילות החברתית. 

הכנה לחיי היום יום
המטרה להביא את החניך להתמודדות, באופן עצמאי ככל האפשר, בכל תחומי החיים: צרכנות ותקציב אישי, התנהגות חברתית, אחזקת בית, תקשורת בין-אישית ויחסים עם בן המין השני, התנהגות במקומות בילויי ציבוריים, התארגנות במסגרת זמן נתון, כתיבה שימושית, הכנה לחיי עבודה וקשר עם מוסדות ממלכתיים וקהילתיים.
כל אלה נושאים שבוגר רגיל מסתגל אליהם בדרך טבעית ועצמאית, ואילו במכון הם נלמדים בשעורים מורכבים ובתכניות עבודה ייחודיות ובעיקר בעבודה קבוצתית.

דרכי פעולה
התפיסה הטיפולית-שיקומית של המכון היא תפיסה הוליסטית המבוססת על עבודה קבוצתית בכל התחומים שהוזכרו (קבוצת הכנה לתעסוקה, קבוצת תקציב, קבוצה לתקשורת בין-אישית, קבוצת דירה וכו'). יחד עם זאת ישנה התייחסות פרטנית ונבנית תכנית אישית לכל חניך. 

צוות המכון כולל
מנהלת שהיא פסיכולוגית שיקומית ונוירופסיכולוגית, רכזת תעסוקה, רכזת הוראה, מורים להוראה מתקנת עם ניסיון  עשיר בעבודה עם ליקויי למידה, עובד סוציאלי, מדריך חברתי, מדריכת בית. בתכנון להמשך – רכזי דיור שהינם עובדים סוציאליים ומדריכים. 


חלוקת הזמן
  • התכנית נמשכת שנתיים לכל חניך. הכניסה והיציאה מהתוכנית נקבעים לפי תאריך הכניסה האישי.
  • השנה הראשונה מוקדשת בעיקר להכרות, הסתגלות ורכישת כלים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים לקראת חיי עבודה וקהילה עצמאיים.
  • הלמידה נעשית בכל שעות היום והערב באמצעים פורמליים ובלתי פורמליים.
  • לקראת סוף השנה הראשונה או תחילת השנה השנייה מתחיל תהליך ההשמה בעבודה. עם תחילת העבודה החניך יוצא מחלק גדול של הלמידה הפורמלית. חלק אחר עובר לשעות הערב. 

אקלים חינוכי - טיפולי - לימודי
  • אנו מטפלים באנשים בוגרים בעלי היסטוריית חיים בה הכישלון ותחושת הנחיתות והתסכול הם החוויה הדומיננטית ועל כן עלינו להימנע ככל האפשר מלחץ על תחומי החולשה ולהדגיש ככל הניתן נקודות חוזק.
  • חניכי הפרויקט הם אנשים עם קושי מיוחד בהתמודדות עם אתגרים קוגניטיביים, מוטוריים וחברתיים ועל כן, רוב העבודה צריכה להיעשות בקבוצות קטנות שיתמכו ביחיד ויספקו לו מסגרת השתייכות והתייחסות.
  • אחריות – האחריות לקבלת ההחלטות וביצוען מוטלת במידה רבה ככל האפשר על החניך החל מההחלטה הבסיסית לקחת חלק בחיי המכון תוך הסכמה ומוטיבציה למטרות המרכזיות וכלה בהחלטות "קטנות" הנעשות שעה שעה בחיי היום יום של כל אדם. 

תחום התעסוקה וההשמה 
כאשר החניך בשל ליציאה לעבודה על-פי הקריטריונים הנהוגים במכון, מתקיימת פגישה בהשתתפות הצוות, ההורים והחניך, בה מתקבלת ההחלטה על הכיוון התעסוקתי כאשר לרצונו, לנטיותיו ולשאיפותיו של החניך יש השפעה רבה.

בשלב המכין את היציאה לעבודה,  מתחילה "עבודת השטח", כלומר:  איתור מקום העבודה שבו יוכל החניך להשתלב בתפקיד ההולם את כישוריו ואת מגבלותיו מחד, ומאידך מעסיק שיהיה מוכן לקבל לעבודה חניך שהסתגלותו תיקח זמן ובו יצטרך להשקיע מאמץ מסוים, סבלנות ורגישות אך בסופו של תהליך יהפוך החניך לעובד מסור ונאמן הממלא את תפקידו לשביעות רצון כולם.

ההשתלבות הראשונית אינה קלה, הן לחניך והן למעסיק.  מבחינת החניך, בימים הראשונים ההתרגשות בשיאה. הנה הוא מתחיל לעבוד ולהשיג את המטרה. לאחר מספר ימים הוא מגלה שחיי העבודה אינם תמיד כפי שדומיינו על ידו. העבודה קשה, דורשת מאמץ והשקעה יומיומית, הפקקים בכבישים והקימה המוקדמת בבוקר מכבידים. לא כל האנשים הסובבים אותנו חביבים ונעימים כפי שציפה, עליו להתמודד עם הערות וביקורת על עבודתו ובשלב מסוים העבודה הופכת לשגרה לא קלה.

המעסיק מבחינתו שגילה רצון כן לשלב בוגר לקוי למידה, מתמודד אף הוא עם קשיים רבים. לא תמיד הוא יודע כמה אפשר לדרוש מהחניך, הוא חושש ממתן ביקורת ישירה ולעיתים נראה לו כי הקשיים שאיתם קיווה שיוכל להתמודד, הם רבים יותר ממה שציפה ואמונתו שהחניך יוכל להשתלב הולכת וקטנה.

בשלב זה נדרשת עבודה רבה בשכנוע המעסיק שיאריך את תקופת ההסתגלות, תוך מתן הדרכה כיצד לבוא בדרישות אל החניך וכיצד לבקר אותו על התנהגותו ושגיאותיו.  במקביל נמשכת העבודה עם החניך הן בקבוצת תעסוקה, הן בשיחות אישיות והן בשיחות משותפות עם המעסיק שמטרתן שינוי בהרגלי העבודה ומתן כלים לעמוד בדרישות מקום העבודה והתפקיד.

בדרך כלל, לאחר תקופת ההסתגלות וההכרות הן של החניך והן של המעסיק, מגיעה נקודת המפנה שבה מתחיל החניך לגלות את כישוריו ואת יכולתו להסתגל לדרישות המערכת. לעיתים, לאחר תקופת שיפור והשתלבות מתרחשת נסיגה בתפקוד ואז שוב תוך התערבות טיפולית והדרכה חוזרת למעסיק, חוזר החניך לתפקודו התקין תוך מגמה של שיפור נוסף.

רוב המעסיקים מדווחים על שביעות רצון משילובם של הבוגרים ומתרומתם שלהם לשיקומו של בוגר "ניצן" בעבודה. גם החניכים ברובם מגלים שביעות רצון מהעבודה ומעצם שילובם בשוק החופשי, במשכורת המאפשרת להם קיום עצמאי.

 

מה קורה כשמסיימים את המכון?
עם סיום המכון ממשיך החניך בעבודתו בשוק החופשי. אלה הרוצים בכך ונמצאים מתאימים ממשיכים לדיור המשך בקהילה המהווה שלב נוסף בהתקדמות לחיים עצמאיים. בשנתיים הראשונות, בדירות ההכשרה, מדריכים מלווים את החניכים בדירה 4-3 פעמים בשבוע.

השלב הבא-דירות הלווין, אינו מוגבל בזמן וזהו שלב מתקדם בתפקוד בחיים העצמאיים. הדירות מופעלות בשיתוף פעולה עם אגף השיקום במשרד העבודה והרווחה.

עד היום סיימו את המכון כ-150 חניכים. במעקב של 5 שנים לאחור, כ-89% מהם עובדים בשוק החופשי במשכורת ממוצעת של 3145 ש"ח (כולל אלו שעובדים במשרות חלקיות).

רשימת המעסיקים מונה כ-80 מפעלים וחברות מהמובילים במשק כגון:

חב' טבע, חב' החשמל, בזק, נס מערכות, ויסוצקי, פקר פלדה, אולפני הטלוויזיה בהרצליה, בי"ח שניידר, חב' דרך ארץ ועוד רבים אחרים. בוגרי המכון עובדים שם בתפקידים מגוונים כגון: פקידות, מחסנאות, מוקדנות, כוח עזר רפואי, שירות טכני ליחידות מחשב ועוד.

87 בוגרים המהווים 89%, יצאו מבית ההורים לדיור בקהילה ברמות שונות של עצמאות. גם החניכים וגם משפחותיהם רואים בתקופת הכשרתם במכון נקודת מפנה קריטית בהתפתחותם האישית, שהפכה אותם מאנשים תלותיים, נזקקים ובודדים, לאנשים יצרנים ומועילים שרמת עצמאותם הולכת וגדלה והם מהווים חלק אינטגרלי של החברה. 

כיצד פונים?
  • ישירות למכון ניצן אונים, טלפון 7601879- 09, רח' סאלד 6, כפר סבא.
  • דרך המרכז הארצי של אגודת ניצן,  טלפון 03-5372266, רח' המסגר 18, תל-אביב.
  • באמצעות הביטוח הלאומי בסניף המקומי.
  • באמצעות לשכות הרווחה המקומיות.
 
תנאי קבלה ותהליך ההרשמה למכון 

תנאי קבלה
  • הבוגר הינו בגיל 18-30 ומוכר בביטוח לאומי ובעל לפחות 20% נכות כללית.
  • לבוגר לקויות למידה ולקויות אחרות המקשות על הסתגלותו התעסוקתית והחברתית.
  • הבוגר בעל פוטנציאל בתחום הנורמה, לפחות בתחום אחד (מילולי, ביצועי, לוגי, חשבוני).
  • קיימת מוטיבציה חיובית של הבוגר ובני משפחתו.
הרשמה
  • יש להעביר אלינו את כל החומר האבחוני, סיכומי טיפול, דוחות מבית הספר ו/או דוחות ממרכזי שיקום וכן אבחון פסיכולוגי מלא מהשנה הנוכחית.
  • לאחר בדיקת החומר, תתקבל החלטה האם לזמן לועדת מיון.
  • באם ההחלטה שלילית – יוחזר החומר לגורם השולח.
  • וועדות מיון מתקיימות ע"פ הצורך, כמה פעמים בשנה.
  • מתקבלים 10-11 חניכים בשנה, ב-3 מועדים אפשריים: אוקטובר, פברואר ופעם בשנתיים- ביוני.
  • התשלום: 80% מקצבת הנכות. 
הכרות עם המכון
  • פעם בשנה מתקיים יום פתוח בו ניתנת הזדמנות להיכרות עם התוכנית, הצוות החניכים והמקום.
  • יום העיון מתקיים בדרך כלל בסוף חודש נובמבר או בתחילת חודש דצמבר כל שנה.

 
חסר רכיב